איך לגרום לכלב שלכם להפסיק לנבוח?

אם יצא לכם לעבור ברחוב ולשמוע נביחות ללא הפסקה מצד הכלב שהרגע חלפתם על פניו, או שאפילו יצא לכם לקבל תלונה מהשכן שכלבכם נובח ומפריע לו בשינת הצהריים, כנראה שגם עבורכם נביחות של כלבים עלולות להיות לפעמים מטרד.

ראשית, חשוב לזכור שדרך התקשורת הטבעית של הכלבים היא נביחות.

אין ביכולתם, כמונו, בני האדם, לדבר ולהביע את דעתם ולומר את אשר על ליבם, הם יכולים לנסות, באמצעות נביחות, אך סביר להניח שלא תמיד אנו נבין מה הם באמת רוצים ולמה הם נובחים כל כך הרבה.לעיתים, נביחות מצד הכלב יוצגו כבעיית התנהגות של ממש.

בעיקר כשמדובר בכלב שנובח על אנשים שעוברים, מכוניות, בע"ח אחרים, ואפילו סתם כך בבית.

בואו נבין קודם כל, מהן הסיבות האפשריות לנביחות מצד הכלבים:

1. הכלב משועמם ורוצה תשומת לב

2. הכלב רוצה לשחק

3. הכלב רוצה לאכול

4. הכלב מתריע שיש מישהו בדלת

5. הכלב נמצא בעודף אנרגיה ורוצה לצאת לטייל

6. הכלב נמצא מול גירוי שגורם לו לתגובה (חתול, אופנוע, בני אדם)

7. הכלב נמצא במצב של פחד מגורם מסוים

8. חרדת נטישה

9. ריאקטיביות (תגובה מוגזמת לגירוי מבלי כוונה לפגוע)

כפי שבטח שמתם לב, חלק מהסיבות הן די חיוביות וחלק שליליות.

כן חשוב לגעת מעט בסיבות היותר חיוביות מכיוון שיש תחושה שהן פחות מקבלות תשומת לב, בעיקר בקרב מאלפים שמקבלים תלונות על כלבים נבחנים, לרוב עקב הלו"ז העמוס של שגרת חיינו, בעלי הכלבים.

השגרה של רובנו מסתכמת בלהתעורר בבוקר, להתארגן ולצאת לעבודה, לאסוף את הילדים מהמסגרות, לבלות בחיק המשפחה, בין היתר סידורים של משק הבית ואם נותר מעט זמן פנוי אז אולי לעשות קצת כושר.

כלבים, לעומתנו, קמים בבוקר אחרי שישנו במהלך הלילה, ואין להם שום סידורים או עבודה ללכת אליה, מבחינתם הם מלאי אנרגיה ומוכנים לצאת לטייל, לשחק ולפרוק את האנרגיה הזו.

סביר להניח שלא נשמע כמעט נביחות מכלב שיצא לטיול מספק, פרק מספיק אנרגיה והתעייף, וכנראה יקבל את מנת האוכל שלו ויילך לישון. במצבים בהם זה לא קורה, הכלב הופך למתוסכל ומחפש דרכים להוציא את האנרגיה שנאגרת בתוכו. אחת הדרכים הינה - נביחות.

הכלב ידרוש תשומת לב, ידרוש טיולים ומשחקים, והריאקטיביות שלו למה שקורה מסביבו תתגבר.

הפתרון לכך הוא די פשוט, כשהכלב יוציא את האנרגיה בטיולים, במשחקים ובעבודה מנטלית, הוא יתעייף עד כדי שיוכל לישון עד שתחזרו מהעבודה.

הסיבות הפחות נעימות לנביחות, כפי שכבר ציינו, מתפרשות בד"כ כבעיות התנהגות.

ריאקטיביות יכולה להחמיר בעיקר אצל כלבים שנמצאים כל היום קשורים/משוחררים בגינה, כלבים שאינם פורקים אנרגיה ונמצאים במצב "טעון" כל היום, וכמובן כלבים שלא נחשפים לעולם מסביב (כלבים אחרים, חתולים, אנשים, כלי רכב, צמתים וכדומה).

כל זה גורם לכלב להיות דרוך לכל רעש שישמע, לכל גירוי שיעבור מולו ובכך הכלב לא ימצא מנוחה. התגובה של הכלב תהיה כמעט תמיד נביחות.

תהיתם לעצמכם מה הפתרון? גם כאן, הפתרון לא מסובך במיוחד.

להשאיר את הכלב בתוך הבית, להוציאו לטיולים מסודרים ומספקים תוך כדי חשיפה לעולם החיצון, בין היתר צמתים סואנים ובעלי חיים אחרים, תוך צמצום הזמן בו הוא שוהה לבד בחצר ומרגיש שעליו "לשמור" על הבית מהגירויים מסביב.

דרך נוספת להקל על תגובתו המוגזמת של הכלב שמתבטאת בעיקר בנביחות, היא חידוד חוש הריח.

תנסו להיכנס שנייה לראש של כלבכם, אתם שוכבים בגינה, שומעים חתולים עוברים, אופנועים, אוטובוסים, אנשים, לעיתים סירנה של אמבולנס או מנגינה של אוטו גלידה...

כל רעש כזה יגרום לכם לקפוץ, להיכנס ליצר של מגננה ולנבוח.

אם הייתם יכולים להריח באותה מידה שאתם שומעים, יכול מאוד להיות שתגובתכם הייתה אחרת, מעודנת יותר.

כלבים שחוש הריח שלהם מפותח, יעדיפו להריח את הגירוי שעובר ולזהות אותו לפני שהם מגיבים, מהסיבה שלפי חוש הריח הם מזהים ומכירים את הסביבה וכך בוחרים למה להגיב ומה פחות מעניין אותם.

יש מיני דרכים לעבודה, תחזוק וחידוד חוש הריח של הכלב, כמו למשל תרגילי חיפוש והרחה בבית ובסביבה בחוץ. עם הרבה תרגול ניתן להגיע לרמה גבוהה בה השימוש של הכלב בחוש הריח יהיה עיקרי.

כשכלב נובח כדי להתריע שמישהו עומד להגיע או נמצא בדלת, זה לווא דווקא בעיית התנהגות או התנהגות שלילית, המון בעלי כלבים רואים בכך יתרון וזה אפילו מקנה להם קצת רוגע, לדעת שבמידה וחלילה אדם לא רצוי יגיע לאיזור הבית, הכלב עירני ושם לב לכך ויתריע לבעליו.

במידה וזה כן מפריע, ניתן לעבוד בליווי מאלף בעיקר על הרוגע של הכלב בתוך הבית, והפחתת התגובתיות שלו לדברים שמשתנים בבית (כמו למשל, שמגיע מישהו ודופק בדלת)

והנושא הרגיש ביותר, חרדת הנטישה.

זהו נושא מורכב מהסיבה שלחרדת נטישה יש כל מיני גוונים, כל כלב מבטא את החרדה בצורה אחרת ועם כל כלב העבודה תהיה אחרת.

אם הכלב שלכם נובח כשאתם יוצאים מהבית ולא מפסיק במשך זמן רב או אפילו עד שאתם ממש חוזרים הביתה, או שאתם מקבלים תלונות מהשכנים שכלבכם נובח ללא הפסקה בזמן שאתם בעבודה, כנראה שמדובר בחרדת נטישה.

קשה לו להישאר לבד, הוא נובח מהפחד להישאר לבד, וכל מה שהוא מייחל לו זה שתחזרו מיד.

גם כאן הפתרון הראשון יהיה טיולים ארוכים, פריקת אנרגיה פיזית ומנטלית.

בין היתר, השארת צעצועים, מוזיקה שקטה או רדיו, תרגולים של יציאה וכניסה לבית בליווי חיזוקים חיוביים, תרגולים של מצב רגיעה והישארות במקום, וכמובן ליווי של מאלף.

חשוב לנו להציג כמה דגשים לגבי תרגול להפחתת נביחות:

– קודם כל לזהות את הגורם לנביחות.

– לספק לכלב את צרכיו מבחינה פיזית ומנטלית ולבדוק האם זה צימצם את הנביחות.

– אם מעירים/מתקנים כלב על נביחות, זה צריך לקרות באותו זמן בו הכלב נובח. אם תכעסו או שתתקנו את הכלב בדיעבד, כשתחזרו מהעבודה, על כך שהוא נבח במהלך היום, אתם רק תבלבלו אותו ותגבירו אצלו את הפחד והסטרס והוא בעצם לא יבין מה הוא עשה לא בסדר.

– אין להשתמש באלימות נגד כלב שנובח מכל סיבה. גם ״תיקונים״ צריך לדעת מתי ואיך לעשות ורצוי להתעייץ עם מאלף.

– אם כלב נובח על אנשים וכלבים ברחוב, ניתן לקצר את הרצועה ולהרחיק אותו מגירויים תוך כדי המשך הליכה והסחת דעתו באמצעות חטיפים, כדור וכו'.

– לא להשאיר את הכלב הרבה זמן לבד בגינה/בחצר.

– להיוועץ במאלף בכל הקשור לחרדת נטישה, חרדה מרעשים, ריאקטיביות ותגובות הגובלות בתוקפנות.

– להיות עירניים למצבו הבריאותי ולוודא כי אין איזו בעיה רפואית שגורמת לו לנבוח יותר מהרגיל.