מזל טוב! יש לכם כלב חדש בבית! אבל רגע.. איזה חיסונים הוא צריך? כל כמה זמן? מה עושים עם הקרציות והפרעושים? כלב חדש מגיע עם המון שאלות לגבי טיפולים נדרשים, מה מותר, מה אסור ועוד. בדיוק לשם כך החלטנו לרכז את כל מה שאתם צריכים לדעת!
אז בואו נעשה סדר:
חיסונים וטיפולים מונעים נועדו למנוע מהכלב להידבק במיני מחלות מדבקות, חיידקיות וויראליות (חלקן מדבקות גם לבני אדם) שיכולות להיות מאוד מסוכנות וקטלניות כבר בגיל צעיר ולגרום לנזק בלתי הפיך. לכן, ההמלצה הרפואית היא לא להוציא את הגור החוצה עד שהוא מחוסן ומטופל באופן מלא כגור.
אז מה נדרש כדי שיהיה בטוח להוציא אותו לשחק בחוץ?
חיסון משושה- כשמו כן הוא, מחסן כנגד 6 מחלות חיידקיות ונגיפיות. המחלות הן: פרוו, כלבלבת (דיסטמפר), דלקת כבד נגיפית, שני זנים של לפטוספירוזיס (עכברת) והאחרונה, פארא-אינפלואנזה אשר דומה לשפעת של כלבים – נרחיב עליהן בפוסט נפרד. קיים סיכון להידבקות באחת מהמחלות האלו כשמדובר בכלב לא מחוסן או מחוסן חלקית. גורים מתחסנים בגיל 6-8 שבועות וחוזרים על החיסון שוב בגיל 3 ו-4 חודשים. לאחר מכן, כלב בוגר מגיע לקבל את החיסון פעם בשנה – כלומר מגיל שנה ו-4 חודשים ואילך. חשוב לדעת כי לכל אחת מהמחלות יש תסמינים שונים שעלולים לפגוע במערכות שונות בגוף, לכן אם אימצתם כלב ולא ברור אם הוא מחוסן, כדאי לחזור על החיסון בכל מקרה.
לאחר המנה השלישית של חיסון המשושה ממשיכים עם חיסון כלבת ושבב.
חשוב לזכור כי כלבת זו מחלה זאונוטית אשר עלולה לעבור מבעלי חיים לבני אדם! זוהי מחלה קטלנית לבני אדם וחשוכת מרפא. ברגע שבעל חיים או אדם מראה סימנים קלינים כתוצאה מכלבת- דינו מוות. זו הסיבה שמאוד חוששים מוירוס הכלבת והחוק במדינת ישראל מחייב לחסן כלבים באופן קבוע אחת לשנה כאשר את החיסון הראשון נותנים בגיל 4 חודשים. עם מתן החיסון, מעביר הוטרינר דיווח לרשות המקומית. בעת הדיווח לרשות מציין הוטרינר את מספר השבב האלקטרוני של הכלב ואת מועד החיסון. השבב האלקטרוני הוא מעין "תעודת זהות" של בעל החיים. זהו צ'יפ קטן בגודל של גרגיר אורז אשר מוכנס לגופו של הכלב (לאזור התת עורי) והמכיל מספר סידורי. המספר הסידורי מקושר לפרטים של בעל הכלב במאגר הכלבים הארצי. כך הרשויות יכולות לאכוף ולבדוק אילו כלבים חוסנו ואילו לא. יתרון גדול בסימון הכלב ע"י שבב הוא שבמידה והכלב אבד ונמצא ע"י זרים, ניתן למצוא את הבעלים בסריקה פשוטה דרך סורק שבבים.
טיפול מונע נוסף וחשוב מאוד הוא טיפול נגד תולעי מעיים. להמון גורים יש תולעים. הם נדבקים בהן לפני שנולדים או אחרי ולכן כל הגורים מקבלים 3 טיפולים נגד תולעים בהפרש של שבועיים. הטיפול הראשון מתבצע סביב גיל 6 שבועות. לאחר מכן באופן שגרתי מומלץ לטפל אחת לחצי שנה.
מעבר לתולעי מעיים, קיימת תולעת נוספת מאוד מסוכנת בארצנו וקוראים לה ספירוצרקה לופי או בשם הרחוב שלה, תולעת הפארק. זוהי תולעת שיכולה להימצא בחיפושיות זבל, צואה של כלבים אחרים ועשבים. תולעת זו עלולה לגרום נזק בלתי הפיך במערכות שונות בגוף הכלב לכן מומלץ לקבל טיפול מונע אחת ל-3 חודשים. חשוב לדעת כי הטיפול בתולעת הפארק הוא לא חיסון ואין דרך למנוע את הדבקה כי הוא אוכל אותה! יש לנו רק דרך לטפל בתולעת אם היא כבר קיימת בגוף של הכלב. קיימים מספר גזעים בכלבים (בורדר קולי, כלב רועים שלטי, קולי גס) שנוטים להיות רגישים לחומר הפעיל של הזריקה לתולעת הפארק וניתן לבצע בדיקה גנטית כדי לוודא את הרגישות לחומר אצל הכלב.
נסיים עם המטרד הנפוץ ביותר – פרעושים וקרציות, ככה זה כשחם ונעים רוב ימות השנה. מעבר לכך שהם עוקצים, גורמים לגירודים חריפים ומתרבים בקצב מסחרר הם עלולים להעביר מחלות מסכנות חיים לבעלי החיים שלנו ולנו. כיום קיימים בשוק המון תכשירים למניעת פרעושים וקרציות החל מתרסיס, אמפולות לטפטוף על הצוואר, קולר וכדורים לעיסים. חשוב להתייעץ עם וטרינר לפני בחירת הטיפול כדי להבין מה מכיל כל אחד מהתכשירים, אופן השימוש בהם וטווח הפעילות, מה מיועד לכלבים ומה לחתולים (חשוב מאוד לעשות את ההפרדה כדי למנוע הרעלה) וכמובן להתאים את התכשיר לפי גיל הכלב והמשקל שלו.
נשארו לכם עוד שאלות? תרשמו לנו בתגובות ונדאג שוטרינר יענה לכם. אם אהבתם, שתפו עם בעלי כלבים אחרים
Comments