הכלב שלי לא מפסיק להתעטש, מה עושים?
עם בוא האביב, הפריחה בשיאה ומייצרת מראות יפהפיים ומזמינים לטיול רגלי. אבל שימו לב, המלענים גם הם בשיא פריחתם ומהווים סכנה לחברינו על 4.
השיבולים שפורחים, מכילים בתוכם זרעים שעטופים בזיפים קשיחים ומייצרים צורת חץ - אלה הם המלענים המהווים סכנה של ממש לכלבים שלנו. הם יכולים לדרוך עליו או שהוא יכול להיכנס לתוך האוזן שלהם. אבל הסכנה הכי גדולה היא שכלבינו הסקרנים שאוהבים לרחרח בכל מקום, כל דבר, עלולים לשאוף את המלען לתוך מערכת הנשימה שלהם. בגלל מבנה המלען, כאשר נכנס למקום צר, הוא יכול להתקדם רק לכיוון אחד - עמוק יותר לתוך מערכת הנשימה של הכלב.
מעבר לתחושה המאד לא נעימה של עצם זר במערכת הנשימה, המלען יכול לגרום לזיהום באיבר בו הוא נמצא, ובמקרה חמור יותר, להתקדם עד לריאות ולנקב בהן חור.
אז במקרים הפחות חמורים נשים לך לאדמומיות, נפיחות או צליעה על הרגל, או ניעור ראש וגירוד תדיר כאשר נכנס לאוזן. כאשר המלען נכנס למערכת הנשימה הכלב ניתן להבחין בעיטושים בתדירות גבוהה, דימום והפרשות מאף. זיהוי הסימנים הוא קריטי ובמידה ומתעורר חשד קל יש להגיע לוטרינר בהקדם האפשרי.
ברגע שהוטרינר יאשש את החשד, הוא ייכנס להליך שנקרא רינוסקופיה. זהו הליך שבו מוחדרת לתעלת האף צינורית עם מצלמה זעירה אשר תאפשר לוטרינר ״לגשש״ את דרכו פנימה אל מערכת הנשימה עד לזיהוי המלען. מעבר למצלמה, לרינוסקופ זרועות קטנות המאפשרות ״לאחוז״ בעצם הזר ואז לאט ובזהירות לשלוף אותו החוצה. זהו הליך לא פשוט עם סיכון שהמלען ״יידחף״ קדימה.
הליך זה מבוצע בהרדמה מלאה ובגלל שלא בכל מרפאה קיים רינוסקופ, המחיר של הפרוצידורה גבוה ומאמיר לאלפי שקלים.
איך נימנע? רק באמצעות עירנות שלנו בטיולים. אם אתם רגילים לשחרר את הכלב בשטחים פתוחים, ודאו שאין באזור צמחיה של שיבולים. אם אתם עם רצועה והכלב מרחרח, פקחו עיניים ונסו לזהות את השיבולים. אם זיהיתם, הרחיקו את הכלב משם.
Comments