״הכלב/החתול שלי בלע גרב/תחתון/כדור טניס/עצם והוא כבר כמה ימים בלי מצב רוח ולא נותן צואה״. האם לדאוג? התשובה היא כן!
כולנו יודעים שכלבים יכולים להיות זללנים/סקרנים ובטעות לבלוע עצם זר שלא באמת יכול להתעכל ולהתפרק כמו מזון. בחלק מהמקרים, זה יכול להוביל לחסימה במעי.
חסימת מעיים בכלבים וחתולים הינו מצב חירומי מסכן חיים המצריך טיפול באופן מיידי.
מצב זה מתבטא בכך שתוכן שנמצא במערכת העיכול לא מצליח להתקדם ונתקע, לרוב עקב גוף זר שבעל החיים אוכל/בולע (לדוגמא- עצמות, צעצועים, גלעין של פרי, גלעין של אבוקדו, בדים, בחתולים לרוב מדובר בכדורי פרווה, חוטים למיניהם ועוד).
חסימה במערכת העיכול יכולה להיות חסימה מלאה או חלקית, יכולה להיווצר בקיבה או במעי הדק, וניתן לאשש את החשש לחסימה באמצעות צילום רנטגן שידגים דפוס חסימתי ולעיתים גם יהיה ניתן לראות גז במערכת העיכול. לרוב, מומלץ לבצע גם בדיקת אולטרסאונד בטן כדי לוודא היכן החסימה נמצאת. כמובן שבדיקות דם גם כן יכולות להראות לנו האם בעל החיים מתמודד עם איזשהו הליך דלקתי זיהומי שיכול להיגרם עקב החסימה.
חשוב שנבין- המצב הזה גורם לבעל החיים להרגיש רע, ובד”כ רע מאוד. להלן התסמינים שידליקו לכם נורה אדומה:
– אפאטיות וחולשה
– ריור מוגבר
– חוסר תאבון
– הקאות בלתי פוסקות
– ירידה במשקל
– שלשול או חוסר יכולת להעביר צואה
– לעיתים נפיחות בטנית
– במקרים יותר חמורים - התייבשות ועליית חום הגוף (יכול לנבוע מקרע במערכת העיכול)
– במקרים מאוד חמורים - שוק שיכול להוביל להתמוטטות בעל החיים.
ישנן שלוש דרכים לטיפול בחסימה במערכת העיכול, בין אם היא חלקית ועד חסימה מלאה לגמרי:
טיפול תומך תרופתי - בדרך כלל יומלץ כאשר החשש הוא לחסימה חלקית, הטיפול יכלול עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה, מעודדי תאבון, טיפול נוגד בחילות והקאות, משככי כאבים ומזון רפואי תומך מערכת עיכול. לעיתים, יוסיפו לטיפול חומר משלשל כמו נורמלקס ושמן פרפין. וכמובן, מעקב אצל הוטרינר.
כאשר מדובר בחסימה מלאה סביר להניח שטיפול זה לא יעזור והסבל של בעל החיים ימשיך וכך גם הסכנה לחייו.
אנדוסקופיה - פרוצדורה בהרדמה מלאה, שבה מוחדר למערכת העיכול דרך הפה והוושט צינור המכיל סיב אופטי ומצלמה שמאפשר לוטרינר לראות היכן הגוף הזר שגורם לחסימה נמצא ולמשוך אותו החוצה דרך הפה. בדרך כלל יציעו את האופציה הזו כשהגוף הזר נמצא עדיין בוושט או בקיבה. בפרוצדורה הזו אין סיכונים רבים, אך החסרון שלה הוא שבהרבה מהמקרים היא פשוט לא תפתור את הבעיה ובכל זאת יהיה צורך בהליך כירורגי - ניתוח.
ניתוח - ברוב המקרים של חסימה במערכת העיכול וחסימת מעיים, הפתרון המועיל ביותר יהיה להכניס את בעל החיים לפרוצדורה כירורגית בהרדמה מלאה בה כירורג פותח את הבטן ובודק את כל מערכת העיכול, מאתר את החסימה ואת הגוף הזר שגורם לה, מוציא אותו, מנקה את כל האיזור ובכך פותר את המצב.
במקרים חמורים יותר, בהם החסימה נמשכה כמה ימים או שמדובר בחסימה קשה, יכול להיווצר קרע במערכת העיכול ותוכן מהקיבה או מהמעיים (תוכן שמלא בחיידקים, כמו צואה) עלול לדלוף לחלל הבטן. מצב זה נקרא – פריטוניטיס ספטי.
פריטוניטיס ספטי עלול לגרום לזיהום חמור ביותר ולכן אם יש חשש לחסימת מעיים אסור לחכות הרבה זמן על מנת שלא להגיע למצב זה.
בנוסף, ישנם מקרים בהם החסימה הקשה מונעת את זרימת הדם למקטע המעי שנמצא אחרי החסימה והוא יכול להפוך לנקרוטי (מצב של מוות תאים ברקמה), או במילים אחרות – החלק הזה במעי פשוט הופך להיות חלק מת וחייבים לכרות אותו.
מצב זה מכניס את בעל החיים ל"סיפור" אחר לגמרי, הניתוח הופך להיות יותר קשה, בעצם כריתת מקטע המעי שמת, בעל החיים מאבד המון חלבון וההתאוששות שלו מניתוח כזה יכולה להיות יותר קשה ואיטית. כמו כן, ייצוב של בעל החיים לאחר ניתוח כזה יכול לכלול אשפוז אינסטיבי, מתן מנות פלסמה והמון תרופות לאיזון מערכת העיכול והזיהום שהגוף נאלץ להתמודד מולו.
במקרים שקצת פחות בשליטתנו, חסימת מעיים עלולה להיווצר עקב גידול שיושב על מערכת העיכול, שלעיתים ניתן להסירו ובמצבים אחרים פחות.
או במצב בו המעי משתפל על עצמו כמו גרב, בעצם נכנס בתוך עצמו, מצב שנקרא Intususeption .
במקרה כזה התוכן במערכת העיכול לא יכול להתקדם הלאה וגם כאן יש צורך בהתערבות כירורגית מיידית.
מאחר ורוב המקרים של חסימת המעיים נובעים מעצם זר שהכלב/החתול בלע, הדרך היעילה ביותר למנוע זאת היא השגחה שלנו, בדיוק כמו שעושים עם ילדים קטנים.
במידה ובעל החיים ידוע כאחד שאוכל שטויות ברחוב, עצמות, נעליים וגרביים, או שמא החתול מוכר כאחד שאוהב מאוד חוטי צמר, סלילים של קסטות, או סובל מהמון כדורי פרווה ולא מקבל טיפול בהתאם – צריך להבין שבעל החיים נמצא באיזושהי קבוצת סיכון ועלינו לעשות הכל כדי למנוע את המצב הזה. עם חתולים, שיותר קשים לאילוף, הדרך היא מניעה - לא לתת להם גישה לאותם חוטי צמר, נייר צלפון, שקיות וכו׳.
עם כלבים, אפשר לשלב, בנוסף למניעה כמו עם חתולים, עבודה עם מאלף שיעזור בחינוך והצבת גבולות.
ואם אחד מהתסמינים שמופיעים למעלה מופיע, איך אומרים? כשיש ספק אין ספק.
ניגשים עם בעל החיים לוטרינר בהקדם כדי להסיר את החשש והדאגה.
ותמיד להיות עירניים :)
Comments