פינת הגזע - האסקי סיבירי

הוא מהגזעים הכי יפים בעולם, רובנו מזהים אותו לפי המראה הזאבי או העיניים הכחולות, הוא בנוי לחיות בתנאי קור קיצוניים והוא נוטה ליילל כמו זאב - הכירו את ההאסקי סיבירי.

עפ"י מקורות, גזע ההאסקי הסיבירי קיים כ-3,000 שנים, והראשונים לגדל אותם היו שבט נודד של ציידים בצפון סיביר. תפקידו של ההאסקי, המשתייך למשפחת כלבי השפיץ, היה לגרור מזחלות למרחקים ארוכים בקור קיצוני. הגזע הגיע לכותרות בארה״ב בפעם הראשונה ב-1925 כאשר פרצה מגיפה בעיירה מרוחקת באלסקה אליה היה ניתן להגיע רק במזחלות. קבוצה של כ-150 כלבי האסקי גוייסו למשימה והעבירו את התרופה תוך כדי שהם מכסים מרחק של 650 ק״מ ב-5 ימים וחצי בלבד(!) ובתנאי מזג אוויר קשים.

עד היום ניתן לראות את הגזע הזה גורר מזחלות בתחרויות ובאתרים תיירותיים וכמובן כחיית מחמד. לא במקרה מבנה גופם של ההאסקי מזכיר את גוף הזאב - במחקר שנעשה מצאו כי האסקי הוא מהגזעים הכי קרובים לזאב האפור (יחד עם צ׳או צ׳או, שיבה אינו, אלסקאן מאלאמוט ובסנג׳י).

ההאסקי סיבירי הוא גזע בעל צבעים מגוונים, שחור לבן, חום לבן, לבן בלבד, וגם עיניו לא תמיד יהיו באותו הצבע. לעיתים עיניו יהיו כחולות, חומות, או אחת מכל צבע.

משקלו הממוצע של האסקי בוגר יכול להגיע ל24-30 ק"ג וגובהו יגיע ל50-60 ס"מ.

תוחלת חייו הממוצעת נעה בין 12-15 שנים.

פרוותו של ההאסקי סיבירי היא פרווה מלאה מאוד ומפוארת, אפשר להגיד אפילו טיפה שחצנית, שדורשת שגרת טיפוח של סירוק ואף דילול באופן קבוע, אך לעולם לא תספורת מלאה.

ההאסקי נחשב לכלב נקי מאוד ובדרך כלל לא יסבול מטפילים ולא יהיה לו ריח חזק כמו לשאר הכלבים. הוא משיר המון פרווה בכל ימות השנה, אך בעיקר בחילופי עונות, וכשמגיע הקיץ, מומלץ להשאיר אותו בבית עם מזגן, או לדאוג למלא לו בריכת קרח אחרת הוא פשוט יסבול.

מדובר בכלב שמצד אחד צריך להשתייך ללהקה – למשפחה. הוא כלב חברותי, שמח, אוהב לרוץ ולשחק ומאוד עדין עם ילדים וגם כלבים אחרים. למעשה, בגלל שהוא כל כך חברותי ואינו חשדן כלפי זרים, הוא לא כלב שמירה מצטיין.

לרוב הוא יהיה קשוב בעיקר לאדם הדומיננטי במשפחה (רואה בו דמות מנהיג) ומאוד אוהב תשומת לב וחברה. הוא כלב מאוד שקט בבית, אך גם ישמח ליילל ולדבר בכל הזדמנות שתינתן לו.

מנגד, ההאסקי סיבירי עקשן, ורוצה להיות עצמאי. הוא צריך להרגיש מבעליו הובלה וסמכות, יש להציב לו גבולות עוד מגיל צעיר, כדי למנוע התפתחות של בעיות התנהגות.

הוא כלב ברחן, אוהב לרוץ למרחקים ולחקור את הסביבה, כך שבמידה ומדובר בהאסקי לא מאולף וממושמע במיוחד, אם בעליו ישחרר אותו, סביר להניח שהוא פשוט יברח ולא בטוח שיחזור מהסיבה שמצא יותר עניין במרחב מאשר בבעלים.

אה, ויכול מאוד להיות שהוא ימצא פירצה לברוח אפילו מהגינה של הבית. ראו הוזהרתם!

בנוסף, מדובר בכלב סופר אנרגטי ואתלטי, בכל זאת, כלב עבודה שבנוי לרוץ קילומטרים בכל יום ופשוט לא מתעייף. אם רוצים לגדל אותו בבית, צריך להכיר את הגזע לפני כן, לרכוש ניסיון קודם ולהיות מוכנים לספק לו את פריקת האנרגיה שהוא צריך, יום יום. אחרת, כנראה שהוא יחפש דרכים אחרות לפרוק את האנרגיה הזו, ואולי יגרום נזק בבית, בגינה, יחפור בורות, ילעס כל מיני דברים...ואז יביט בכם במבט תמים שירכך אותם ברגע.

לצערנו, ניתן לראות הרבה נטישות של כלבים מהגזע הזה, מכיוון שהמון אנשים מאמצים/קונים האסקי סיבירי בגלל יופיו, אך לא מודעים לאופיו. וכשעולה הקושי להסתדר עם כלב כזה, מיד מחפשים למסור אותו ואף נוטשים. הפתרון לכך הוא – אילוף !

ההאסקי סיבירי נחשב לכלב די קל לאילוף, אם עובדים איתו נכון. הוא אינטיליגט, וילמד מהר פקודות וגבולות רק אם יאכפו אותן באופן קבוע. הוא צריך תירגול וחזרתיות, ויחד עם זאת המון סבלנות. יש לו נטייה לגרגרנות, כך שבעזרת חיזוקים חיוביים כמו חטיפים, קל לנתב אותו לבצע פקודות שונות.

זה כלב שצריך להרגיש אמון, וברגע שהוא מקבל את זה, במקביל לסיפוק הצרכים הבסיסיים שלו (כמו פריקת האנרגיה שהוא צריך), תופתעו לגלות עד כמה הוא יכול להיות קשוב.

כמובן שזה גזע שאוהב לבחון גבולות ולמתוח את החוט בכל פעם, אך עם ראש להקה אסרטיבי ומכוון, הכלב לומד לכבד וגם לציית.

מבחינה בריאותית, ההאסקי סיבירי לא סובל ממחלות גזע גנטיות מיוחדות, אך עקב גודלו ומבנה גופו, הוא עלול לסבול מדיספלזיה של המפרקים. בהקשר הזה, על אף שמדובר בכלב ספורטיבי, יש לשמור על משקל הגוף שלו ולא לאפשר לו להגיע למשקל עודף, במקביל לפעילות ספורטיבית קבועה. בעיה נוספת שעלולה להופיע היא, בעיות עיניים, לאור מבנה העיניים הרגיש שלו.

ההאסקי לא סובל מבעיות עור כלשהן בזכות העובדה שהוא מנקה את עצמו, כמעט כמו חתול.

בשורה התחתונה, מדובר בכלב שיכניס אור ושובבות לחייכם, יכול לעשות בלאגן עד כדי הרס ספות ונעליים, אך כשיגיע החורף ותרצו להתכרבל עם דובי מחמם- הוא לחלוטין הכתובת!