פינת הגזע - רועה קווקזי

הוא מאסיבי ועוצמתי, מגיע למשקל של 80 ק״ג אך עדיין מהיר ובעל יכולת ניתור מרשימה. הוא שומר העדרים האידיאלי, אך שירת גם ככלב שמירה בבתי הסוהר של ברית המועצות, וגם פיטרל לאורך חומת ברלין לאחר מלחמת העולם השנייה. הכירו את הרועה הקווקזי.

כמו המסטיף, גם הרועה הקווקזי הוא מגזעי המולוסוס הראשונים. הוא מגיע מהרי הקווקז, שם יועד לשמירה על עדרי צאן מטורפים קטנים וגדולים כמו זאבים ודובים, משימה אותה הוא מבצע בצורה יוצאת דופן. הגזע קיים קרוב ל-2,000 שנה, אך קיים ערפל סביב האבטיפוס ממנו הוא התפתח. חלק טוענים שהוא התפתח מהזאב המקומי, בעוד אחרים טוענים שהוא תוצר הרבעה של כלבי רעיית כבשים מטיבט. הוא חסר פחד, ממוקד מטרה וסופר-נאמן לבעליו ומשפחתו אשר כוללת גם את עדר הצאן עליו הוא שומר. בנוסף, הוא כלב עצמאי וקשוח. כשמזהה פולש, הוא לא נובח ומתריע אלא ישר מסתער על המטרה. קיימים לא מעט סיפורים של בעלי עדרים שהתעוררו בבוקר לגלות גופה של פולש שהתקרב לעדר. זה אומר, שלא כדאי להיכנס בטעות לטריטוריה של עדר הצאן עליו שומר קווקזי.

מאחר ורכס הרי הקווקז מתפרס על גבי כמה מדינות כמו טורקיה, ארמניה, גאורגיה, אזרבייג׳ן, קיימות כמה וריאציות של הרועה הקווקזי בהתאם למדינת המוצא בקרבתה הוא נולד. 2 הגרסאות המוכרות והנפוצות הם כלב ההרים וכלב הערבות. כלב ההרים בעל פרווה ארוכה ומבנה מאסיבי יותר, בעוד כלב הערבות קליל יותר ובעל פרווה קצרה. לשניהם פרווה כפולה עבה וצפופה בגוונים של לבן, חום אפור ושחור, המאפשרת לו לעבוד תחת תנאי הקור הקיצוניים של הרי הקווקז ולשמור על חום גופו. הוא בעל חזה רחב, ראש גדול, עיניים שקועות וגוף שרירי.

הקווקזי הוא כלב חכם ונאמן. למרות היותו כלב עבודה, הוא לא עם רמת אנרגיה גבוהה כמו של כלבי עבודה אחרים. יחד עם זאת, בשל העובדה שהוא כלב עצמאי, מגונן וטריטוריאלי, נדרש לעבוד על חשיפה, חינוך ואילוף מגיל מוקדם, מה גם שיהיה קשה מאד לעשות זאת בבגרותו במשקל של 80 ק״ג. בנוסף, בשל גודלו, הוא פחות מתאים לחיים בדירה קטנה או בסביבת ילדים קטנים או ככלב ראשון לבעלים לא מנוסים, אך עדיין, עם עבודה נכונה, יכול להיות כלב משפחה נהדר. מבחינת טיפוח, זהו גזע שמשיר הרבה שיער וכדי להתמודד עם זה בהצלחה, רועה קווקזי בעל פרווה ארוכה דורש סירוק והברשה כמעט על בסיס יומי, בעוד כלב הערבות יסתפק בסירוק בתדירות של 1-2 פעמים בשבוע.